פרשת מטות - יובל גלאס

המילה "תרבות" נשמעת לנו מילה מודרנית למדי, אבל היא מופיעה, למען האמת, בתורה.

בני שבט גד ובני שבט ראובן פונים אל משה ומבקשים חבל ארץ פורה, שאינו בגבולות הארץ המקוריים. הם טוענים יש להם הרבה מקנה (בעלי חיים שצריכים שטח מרעה), ואותו שטח בעבר הירדן מתאים לצרכיהם.
משה מראה התנגדות, מעיר על כך שהם נוטשים את שאר אחיהם בקרב על ארץ ישראל, ומכנה אותם: תרבות אנשים חטאים. מדוע?
נראה שמשה רבינו עליו השלום, באבחנה נפשית מדויקת, מזהה שהנהירה אחרי מעמד כלכלי גבוה מסנוור את עיניהם של בני גד וראובן. אכן פסול ברכישת קניינים ובמצב כלכלי נוח, אבל משה חושש שהכסף והמעמד הפכו להיות מטרה - ולא אמצעי.
והוא אכן צודק! בני גד וראובן מציעים להיות חלוצים במלחמה על ארץ ישראל (ובכך עונים על אחת מטענות משה). בינתיים הם יבנו "גדרות צאן" למקנה ו"ערים" למשפחות. משה מבחין כי הם מקדימים את הנכסים למשפחה... על כך עונה להם משה: אכן, תצאו חלוצים לפני הצבא. אולם תדאגו לסדרי עדיפויות תקינים: "בנו לכם ערים לטפכם וגדרות לצאנכם". קודם כל המשפחה וערכיה, ואח"כ דאגה לכסף.
אכן, היה חשש לתרבות - הליכה אחרי הכסף משום שרבים עושים כך. זו משמעות המילה תרבות: לעשות, כי הרבה עושים.
ומצד הצד הנגדי, האידיאלי, עשיית האמת מפני שהיא אמת, והכסף - החשוב - אינו חשוב יותר מערכי היסוד של עם ישראל.