דבר המנהל ליום השואה

שיר מזמור לאסף

אלהים אל דמי לך, אל תחרש ואל תשקט אל:

כי הנה אויביך יהמיון, ומשנאיך נשאו ראש:

על עמך יערימו סוד, ויתיעצו על צפוניך:

אמרו לכו ונכחידם מגוי, ולא יזכר שם ישראל עוד:

כי נועצו לב יחדיו, עליך ברית יכרתו:

 

אסף המשורר, הנביא, מלמד אותנו את הידוע והפשוט כל כך

לאורך כל ההסטוריה ניסו הגויים להשמיד את עם ישראל

השמדה כללית השמדה טוטאלית, שלא ישאר מאיתנו זכר

לא בגוף לא בנפש ובעיקר לא ברעיון

למחוק את הרעיון העברי, הישראלי, היהודי.

 

אבל פעם אחת, פעם אחת בלבד, הצליח האוייב הנאצי לבנות מכונה שתביא את הרעיון הזה לכדי מימוש

ולא היה חסר הרבה וכפסע כמעט עד למימושו המוחלט

אלמלא ניסי ה' וניצחון כוחות הברית על הצורר

 

היום הזה וימים נוספים את זכרון השואה מעלים בקרבנו ואין בכך די אלא להזכיר לנו ולשוב ולהזכיר לנו שהרצון הזה של האוייבים לא שכח

הוא פושט ולובש צורות

עיתים באופן ישיר, עיתים בהתנגדות למדינת ישראל, עיתים בהפגנות תמימות באוניברסיטאות, עיתים ברצןו לבניית פצצת אטום, עיתים בדם ואש נפדה את

אך הוא קיים, חי בועט וממשי.

תפקידנו, אם כן, הוא להתכונן שיום יבוא וגם אנו נישא חלק בתפקיד חשוב זה

וביום יום לעשות מעשים שימנעו

להיות חיילים בצה"ל בתורנו, וכבר מעכשיו להיות חיילים נאמנים לעם ישראל ביום יום:

במעשים טובים

בחשיבה על הזולת

בתפילה, ובאחדות

 

יש כאלה שקיום נבואת אסף מחליש אותם

יש כאלה שמאבדים אמונה בתהליך הגאולה

שמאבדים אמונה ביכולת של עם ישראל להרים את הראש

 

אבל דווקא זכרון השואה מראה על סגולתנו

דווקא זכרון השואה אל מול הקמת מדינת ישראל מוכיח

  כִּ֥י דַם־עֲבָדָ֖יו יִקּ֑וֹם
וְנָקָם֙ יָשִׁ֣יב לְצָרָ֔יו  וְכִפֶּ֥ר אַדְמָת֖וֹ עַמּֽוֹ׃

 

יש שחשבו, ובטעות יסוד מחשבתם,

 להוסיף השנה נר שביעי

לציין את טבח שמחת תורה לצד השואה

 

אנו כאן עומדים זקופים, גאים, חיים, כל כך חיים להוכיח אחרת.

אחרי מלחמת ששת הימים כתב יובב כץ והמילים נערכו בהתאמה

מטען אחרון התפוצץ ושתק,
עטפה הדממה את העמק.
ילדה בבארי יצאה ממקלט,
ואין בתים עוד במשק.
אמא, היה לנו בית ירוק
עם אבא ובובה ושסק.
הבית איננו, ואבא רחוק,
אימי את בוכה או צוחקת.

הביטי מערבה, בתי, אל הים,
החולות שהיו כמפלצת.
עוד יש תותחים, ילדתי, לידם,
והם היורים מהמשק.

 

אלפיים שנה עם ישראל היה נתון לחסדי גויים

הוסרה משוכתו והיה לבער פרץ גדרו והיה למרמס

אבל היום לפני יותר מחצי שנה, שעות מספר לאחר הפוגרום, לאחר הטבח הנורא

התעורר עם ישראל מהפתעתו וקם והיה לתפארת

והשיב מלחמה השערה

והדף אוייביו בכח בעוצמה באמונה באחדות בתושיה ובגבורה.

 

יום השואה מלמד אותנו גבורה.

גבורת מלחמה, של איש זונק ואיש יורה ואיש נופל

וגבורת יום יום של לימוד תורה של מעשים טובים, של חסד של אחדות.

 

אך משימה נוספת לו,

להזכיר את שיש

להזכיר את כוחנו

ומה חסד ה' עלינו.

 

הסתר פנים רגעי לא יכהה את אור הגאולה הגדולה

ואת זה צריך לזכור

ואת זה מעשי היום יום מזכירים לנו בגדולה

 

חבירם יקרים

שאו לפיד משימות אלו הכעשויות והעתידות לבוא

היו נכונים

היו ראויים

עם ישראל מאמין בכם

זקוק לכם

עם ישראל חי.